![]() | ![]() |
|


מימין: יפים מונסוב, יזם אקווריוס, וטום פוקורסקי, המנכ"ל | צלם: יח"צ
אין חברות ישראליות רבות מתחום הקלינטק שזוכות למימון מקרנות הון סיכון. אחת שכן זכתה להשקעה היא חברת אקווריוס, אחת ההשקעות של קרן ההון סיכון אל קפיטל פרטנרס שבניהולו של יונתן לייטרסדרוף, שגייסה 7.5 מליון דולר בחודש ספטמבר האחרון. הטכנולוגיות שפיתחה החברה מסייעות לטיפול בשפכים תעשייתיים ומוניציפאליים, ולטיהור המים באמצעים ביולוגיים המונעים היווצרות בוצה. לאחרונה דיווחה אקווריוס כי חתמה על חוזה לטיפול בבוצה באמצעים ביולוגיים במדינת אילינוי, והשנה היקף מכירותיה אמור להגיע לשבעה מיליון דולרים. לדברי יפים מונסוב, היזם של החברה, התכנון הוא להגיע להיקף מכירות של 20 מיליון דולר כבר בשנת 2008.
עד כאן הכל שפיר, אלא שלמרות שאקווריוס נחשבת היום לחברה מבטיחה בתחומה, הסיפור האישי של היזם שמאחוריה, יפים מונסוב, שונה מאוד מהתדמית הקבועה שנדבקה ליזמי הייטק.
מונסוב עלה ארצה במהלך גל העלייה הגדולה של יוצאי ברה"מ בשנות ה-90'. הוא סיים ברוסיה תואר שני באקולוגיה ודוקטורט לכימיה ובהמשך שימש גם כחוקר ומרצה. "לאחר שהחלה הפרסטרויקה עליתי לארץ עם משפחתי, אשתי ובתי בת הארבע. עלינו לאריאל וכמו כולם התחלנו ללמוד באולפן ולחפש עבודה. הייתי בכמה ראיונות לעבודה במקצוע שלי שהיה פיתוח מערכות לטיפול בשפכים ומערכות סניטאריות תעשייתיות, אלא שלא מצאתי עבודה".
מה עשית?
"התחלתי לעבוד בכל מני עבודות אחרות. אחת העבודות היתה כמלצר בחברת קייטרינג. עבדתי גם כפועל באזור תעשייה ברקן ולאחר מכן כמנקה במכללת יהודה ושומרון. ניקיתי כיתות הלימוד. גם אשתי שהיתה רופאה ברוסיה ניקתה בתים. היא היתה צריכה לעבור את כל הבחינות מחדש בכדי לקבל אישור לעבוד כרופאה. התגוררנו בקראוון באריאל, בו גם נולד הבן שלנו. בעצם שתי משפחות גרו בקראוון אחד וכל אחת גרה במחצית קראוון - כל משפחה קיבלה 21 מ"ר. לאחר מכן מצאתי עבודה במקצוע שלי כשהתחלתי לעבודה בחברת שרוני הנדסה סביבתית. בהמשך הגשתי פרויקט לטיפול בשפכים לחממה הטכנולוגית באריאל".
מה אתה זוכר מהחווייה של ניקיון בתים לאחר שהגעת מרוסיה עם תארים מתקדמים?
"הכל יחסי בחיים. ניקיתי כי זה נתן לי כסף לקנות אוכל לילדים. לא היתה לי אופציה אחרת ולמעשה גם לא דיברתי עברית".
יש משהו מהחווייה הזו שמסייע לך כיום כיזם טכנולוגי?
"זה תמיד טוב להבין מה זו עבודה שחורה. לאחר שהקמתי את החברה היה לנו גם פועלים, לא רק מהנדסים. זה אפשר לי להבין אותם טוב יותר. אם אף פעם לא היית בנעליים שלהם, אתה לא מבין מה קשה להם ומה קל. מה הם רוצים לעשות ומה לא. כשאתה אומר להם שגם אתה עשית דברים דומים הם מתייחסים אחרת".
במה עסק הפרויקט שעליו עבדת בחממה הטכנולוגית?
"פיתחנו טכנולוגיה לטיפול במי שפכים. היו לנו כמה רעיונות, בסופו של דבר הסתיימה תקופת החממה והתמיכה של המדען הראשי נגמרה. נותרנו ארבעה עובדים ועמדו בפנינו שתי אפשרויות: לסגור את החברה או להמשיך הלאה. החלטנו להמשיך ולפעול כחברה פרטית. סיפקנו שירותים למגזר התעשייתי. הפעלנו ופיתחנו מערכות טיפול בשפכים וביצענו אנליזות מעבדה. עשינו לא מעט. במקביל המשכנו לפתח את הטכנולוגיות שפיתחנו בחממה והתמקדנו בפיתוח מערכות לטיהור שפכים במפעלים".
ככל שהזמן עבר החברה (ELIF טכנולוגיות בשמה הקודם) החלה לספק יותר מערכות ללקוחותיה. בין השאר היא פיתחה מערכות למפעל בבייג'ינג, למפעל ג'ונסון & ג'ונסון בשנגחאי, למפעלים בספרד ואיטליה וגם לאתר רמת חובב. לפני שלוש שנים נפגש מונסוב עם לייטרסדרוף שהציע למונסוב לפתח את מתקני החברה עבור לקוחות מהשוק האמריקאי. "החלטנו שזהו צעד שנכון מבחינה שיווקית", מסביר מונסוב.
כמה מילים על הטכנולוגיה של אקווריוס: כיום רוב המתקנים לטיפול במי שופכין מבוססים על תהליך של מיחזור הבוצה, כדי לפרק ולהוציא חלקיקים שיוצרים אותה. לעומת זאת, בתהליך הביולוגי הרב-שלבי של אקווריוס לא נוצרת כלל בוצה: התהליך מטפל במזהמים אורגנים באמצעות פירוק ביולוגי, על בסיס שרשראות מזון מיקרוביאליות טבעיות וללא כל שימוש בכימיקלים. החיידקים נאכלים על ידי מיקרואורגניזמים שאחר כך נאכלים אף הם על ידי אורגנזמים מפותחים יותר. התוצאה הסופית היא שפך ללא בוצה. למנכ"ל החברה מונה טום פוקורסקי, בעל 30 שנות ניסיון בתחום טיפול במים ובמי שופכה, לשעבר נשיא חטיבת טיפול מתקדם במים בתאגיד ITT בארה"ב. ביולי בשנה שעברה עבר מונסוב להתגורר בארה"ב.
איך החברה מתקדמת נוכח המעבר לארה"ב?
"הולך לנו בסדר גמור. כבר סיפקנו כמה מערכות ללקוחות ואנחנו מעורבים בפרויקטים משמעותיים. התוכנית היא להגיע למכירות בהיקף של 20 עד 30 מיליון דולר".
בסופו של דבר אתה הסתדרת, אבל איך הסתדרו חברים שלכם שעלו אף הם מברה"מ?
"כל החברים והמשפחה עלו לארץ מבלי שידעו לדבר עברית וכיצד פועלים החיים בשוק חופשי. בסופו של דבר, לאחר כמה שנים, כולם הסתדרו יפה בארץ. הם הקימו חברות או המשיכו לעבוד במקצוע שלהם. מי שלא המשיך במקצוע שלו וביקש להרוויח כסף קל - נשאר כך".
מה המסר שלך ליזמים אחרים שקוראים את הכתבה הזו ורואים איך אדם שהיה בתחתית הפרמידה מתקדם והופך ליזם של חברת סטארט-אפ מצליחה?
"המסר שלי לעולים וליזמים אחרים הוא להמשיך במקצוע שלמדתם - לא להיכנע לעבודת דחק עם כסף קל. ואם זה לא מסתדר, אז ללמוד מקצוע חדש. הפתרון הוא לעבוד במקצוע".
עשרת הגדולים
| שימושים: דף הבית | RSS | אודות האתר | פרסום באתר | תקנון האתר | ||
| TheMarker: העמוד הראשון | הייטק | שוק ההון | וול סטריט | בעולם | קריירה | פרסום ומדיה | צרכנות | נדל"ן | משפט | רכב | המדריך למשקיע | ||
| Cafe: ראשי | העמוד שלי | אנשים | קהילות | בלוגים | תמונות | וידאו | קהילת תמיכה | ||
| עכבר העיר: עכבר העיר | סרטים | קולנוע | מסעדות | מתכונים | הופעות | פעילויות ילדים | הצגות | לילה | מסיבות | עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות | ||
| לוח העיר: דרושים | דרושים הייטק | נדל"ן | פרוייקטים חדשים | רכב | בעלי מקצוע | קח תן | ||
האתר פותח ע"י![]() |