14:11
20.11.08
גיא רולניק 26.08.07 | 12:42

מדוע ירדו מכאן 25 אלף מהנדסים

השקעת הממשלה במו"פ? בואו נחשוב אולי על משהו פשוט יותר - רמת החיים בישראל, שיעורי המיסוי והתחושה של היעדר הזדמנויות
Israeli Hi-Tech and Startups

פרס ספין היח"צנות של השבוע מוענק בזאת לנשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש. בסיועה של עונת היובש בה רבים מראשי המשק שוהים במדינות קרירות יותר, הצליח ברוש לשווק לעיתונות הכלכלית סיפור לוהט.

"יש עוד סיבה אחת טובה לכך שמישראל ירדו בעשור האחרון עשרות אלפי מהנדסים, אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים: כי הם יכולים"

כלכלני התאחדות התעשיינים חישבו ומצאו שבשבע השנים האחרונות ירדו מישראל לא פחות מ-25 אלף אנשי היי-טק כדי לעבוד בחברות היי-טק בארה"ב.

כידוע, קשה מאוד לאמוד את נתוני הירידה מישראל, אבל בהתאחדות התעשיינים התגברו בקלות על מכשולים של איסוף נתונים וגם ידעו לקבוע בהחלטיות מדוע ירדו 25 אלף אנשי ההיי-טק האמורים: קיצוץ במענקי המחקר והפיתוח של הממשלה לתעשיית ההיי-טק.

לא צריך להיות כלכלן גדול וגם לא איש עסקים מנוסה כדי להבין שהטיעון של ברוש מוזר, בלשון המעטה. הקיצוץ במענקי המחקר והפיתוח עליו מדבר נשיא התעשיינים מסתכם בכ-200 מיליון דולר בשנה. ברוש מצפה מקוראי העיתונים להאמין ש-200 מיליון דולר, שהם כ-1% מייצוא ההיי-טק הישראלי, הם המשתנה המסביר את בריחתם של עשרות אלפי מוחות לארה"ב.

אצל ברוש, כמו אצל רבים בהתאחדות התעשיינים, כל בעיה נגמרת תמיד עם קריאה להזרמת כספים ממשלתית, וזה די מדהים בהתחשב בכך שאנחנו בשנת 2007 - יותר מ-20 שנה לאחר שהממשלה החלה בסדרת רפורמות שבמרכזן יציאה הדרגתית ממעורבות במגזר העסקי.

בהודעה לעיתונות ציין ברוש כי לאחר קיצוץ תקציבי המו"פ נמצאת ישראל בתחתית הטבלה המדרגת את המדינות לפי השקעות הממשלה במחקר ופיתוח. בגרף העליון אפשר לראות שישראל נמצאת מתחת למדינות כמו פולין, צ'כיה, צרפת וניו זילנד.

מה שנשמט מההודעה של ברוש היא כמובן העובדה שגם אחרי קיצוץ מענקי המו"פ של הממשלה - ישראל היא מובילה עולמית בתחום השקעות המחקר והפיתוח כאחוז מהתוצר. שיעור ההשקעות במו"פ בישראל (הגרף התחתון) הוא 4.9% מהתוצר - הגבוה בעולם.

ובקיצור, התמונה הכלכלית האמיתית הפוכה מזו שמשרטט ברוש: בגלל הצלחת ההיי-טק בישראל, רוב ההשקעה בתחום המו"פ מובלת על ידי המגזר הפרטי - קרנות הון סיכון, חברות היי-טק מקומיות וענקים בינלאומיים.

אז מדוע באמת יורדים מישראל מדי שנה אלפי מהנדסים, אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים? הנה כמה רעיונות אפשרים, די פשוטים למעשה.

נתחיל למשל ברמת החיים.

מהנדס ישראלי דמיוני מצליח קם בבוקר, יוצא מהדירה או הבית שרכש תמורת כמה מאות אלפי דולרים טובים - ונתקל בהררי זבל, תשתית עירונית ירודה ורמת שירותים מוניציפליים של עולם שלישי.

הוא נזכר בערגה בניקיון וברמת השירותים שפגש כאשר ביקר בעמק הסיליקון, במטה החברה האם בה הוא עובד.

פרופסור לכלכלה או להנדסה דמיוני אחר קם בבוקר, יוצא למשרד ומקבל את תלוש השכר שלו. אף שהוא לא נמנה עם עשירי המשק, הוא נחרד כל פעם לגלות מחדש כי מס הכנסה לא מבחין בינו לבין כל אחד מ-500 העשירים של מגזין TheMarker.

להפך - הוא נאלץ לשלם מס שולי של 48% על שכרו, בעוד שאצל עשירי המשק רוב ההכנסה היא מרווחי הון, שם המס הוא 20%-25% בלבד.

הוא נזכר בערגה בקולגות שלו בלונדון או בבוסטון - ששכרם ברוטו גבוה רק ב-50% משלו, אבל המסים הנמוכים שהם משלמים מביאים לכך ששכר הנטו שלהם גבוה פי שניים לעומת שכרו.

כל הסיבות האלה לא מוכרות כנראה לשרגא ברוש ולחבריו התעשיינים: לדידם ישראל היא ארץ נהדרת, וכל מה שדרוש כדי לשמר כאן את טובי המוחות הוא רק לגרום לממשלה לחזור ולסבסד את התעשייה במענקי מו"פ או בכל דרך אחרת.

מה עם התפשטות השחיתות? הנפוטיזם? שיעורי המיסוי הגבוהים? המגזר הציבורי המנופח? העובדה שישראל היא מובילה עולמית בשיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה - מה שאומר שפחות ופחות אנשים עובדים צריכים לממן ממסיהם יותר ויותר אנשים שאינם עובדים? ומה עם התחושה הגוברת בקרב רבים שבעולם הרחב יש הרבה יותר הזדמנויות לאנשים מוכשרים, בין השאר משום שבישראל חלקים גדולים מהמשק הם בעצם לא קפיטליסטיים וגם לא סוציאליסטיים אלא פשוט "כלכלת מקורבים"?

לא, כל אלה נעלמו מעיניו של ברוש - או לפחות אי אפשר למצוא להם זכר בנאומיו ובהודעות לעיתונות שלו, ושל רוב חבריו התעשיינים והמעסיקים הגדולים.

אבל ברוש בכלל לא יוצא דופן בעניין הזה; הכלכלה הישראלית המוזרה מלאה בתחומים בהם לתעשיינים ולמעסיקים העשירים, לאיגודים המקצועיים ולארגונים החברתיים יש יותר משותף מאשר מפריד.

אצל אף אחד מהם לא תמצאו זכר בניירות העמדה ובראיונות לתקשורת לכל התחומים האלה: השחיתות, נטל המיסוי הגבוה, הפריון הירוד ורמת הניהול הנמוכה במגזר הציבורי, התחרותיות הנמוכה ברוב חלקי המשק, האטרקטיוויות היחסית הנמוכה מול רוב כלכלות העולם - לכל הבעיות האמיתיות של הכלכלה הישראלית אין לובי של ממש.

ויש עוד סיבה אחת טובה לכך שמישראל ירדו בעשור האחרון עשרות אלפי מהנדסים, אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים: כי הם יכולים - יש להם את המקצוע, הכישרון והידע שמאפשרים להם להתפרנס בחו"ל.

השאלה היותר מעניינת היא כמה משלמי מסים שרוצים לרדת מישראל, אך לא יכולים למצוא עבודה בחו"ל - יש על כל אחד שבאמת יורד מהמדינה. זו שאלה חשובה מאוד - כי גם אם היא לא מעניינת במיוחד את הארגונים החברתיים הקולניים, את העשירים הצבועים או את התעשיינים ונציגי ועדי העובדים - הרי האנשים האלה, שרוצים לרדת או שוקלים לרדת, הם גם אלה שבסוף היום משלמים את המסים, מייצרים את התוצר ובדרך כלל גם הולכים למילואים.

לשמחתנו, רוב הישראלים בעלי המקצועות החופשיים, שיכולים לרדת מהמדינה, הם עדיין ציונים או פשוט מעדיפים להיות קרובים למשפחות שלהם, לחברים שלהם ולגדל את ילדיהם בישראל.

אבל השינויים התרבותיים והכלכליים שמביאה עמה הגלובליזציה מחלישים מדי שנה את העוגנים שמרתקים רבים מהם לישראל - וזה, ולא 200 מיליון דולר של מענקי המו"פ - הוא אחד האיומים הגדולים ביותר על הכלכלה והחברה בישראל.

חזרה לדף הבית
פרסום

עשרת הגדולים


משרות הייטק עדכניות בשיתוף עם
שימושים:  דף הבית  |   RSS  |   אודות האתר  |   פרסום באתר  |   תקנון האתר
TheMarker:  העמוד הראשון  |   הייטק  |   שוק ההון  |   וול סטריט  |   בעולם  |   קריירה  |   פרסום ומדיה  |   צרכנות  |   נדל"ן  |   משפט  |   רכב  |   המדריך למשקיע  
Cafe:  ראשי  |   העמוד שלי  |   אנשים  |   קהילות  |   בלוגים  |   תמונות  |   וידאו  |   קהילת תמיכה  
עכבר העיר:  עכבר העיר  |   סרטים  |   קולנוע  |   מסעדות  |   מתכונים  |   הופעות  |   פעילויות ילדים  |   הצגות  |   לילה  |   מסיבות  |   עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות  
לוח העיר:  דרושים  |   דרושים הייטק  |   נדל"ן  |   פרוייקטים חדשים  |   רכב  |   בעלי מקצוע  |   קח תן  
האתר פותח ע"יCoral.co.il