![]() | ![]() |
|


ה-CIO של צה"ל. האלוף עמי שפרן, ראש אגף התקשוב | צלם: יח"צ
"בכל הצבאות המודרניים ובכל חברה טכנולוגית גדולה יש CIO (ר"ת Chief Information Officer), מנהל מידע ראשי לארגון. אני ה-CIO של צה"ל" - כך אומר האלוף עמי שפרן, ראש אגף התקשוב בצה"ל. עקב שינוי המושגים המתמיד שעובר על צה"ל, שפרן רגיל להידרש להסברים על מהות תפקידו.
מאותה סיבה שפרן רגיל להסביר מהו אגף התקשוב: "זהו אגף צעיר בצבא, בן חמש שנים. הוא כולל בתוכו את מה שכונה כל השנים חיל הקשר על כל מערכותיו, ונקרא כיום חיל התקשוב. תחת האגף נמצאת גם יחידת ממר"ם ואיחוד של כלל בתי התוכנה בצה"ל שהיו בעבר פזורים. זה לא כולל את בתי התוכנה של חיל האוויר וחיל מודיעין שנשארו נפרדים. גם היחידה הטכנולוגית לוט"ם, שהיא המקבילה שלנו לבזק, יחידה שעוסקת גם בפיתוח וצופן, נמצאת תחת פיקודי. יש לנו סיסמה: ?לחיות ולהילחם ברשת' ובאנגלית קוראים לזה Network Centric Warfare. הכוונה היא שהתקשורת והמחשבים יכולים ליצור מינוף בלתי רגיל ללחימה. זו תפישה מקובלת גם בצבאות מודרניים אחרים".
אגף תקשוב ספג לא מעט ביקורת במלחמת לבנון השנייה, בעיקר בנוגע לתופעת 'הפלזמות' - מפקדים שישבו וצפו במסכים במקום לצאת לשטח
"צריך להפריד בין הביקורת על הנורמות הפיקודיות - על כך שמפקדים נמצאו מאחור במקום מלפנים - לבין ביקורת על המערכות התקשוביות עצמן. אכן היו מפקדים שבחרו להימצא בסמוך לתשתיות התקשוב הנייחות, איפה שיש תקשורת רחבת פס, ולא על הנגמ"ש שבו יש תקשורת צרת פס. חלקם מתוך נוחות וחלקם מתוך השיקול להיות זמינים יותר למידע וכך לפקד טוב יותר.
"מעבר לדיון הערכי הזה, אני יכול לומר שאגף תקשוב סיפק את הסחורה. אני יכול להגיד את זה כי לא שירתתי כראש האגף בזמן המלחמה. צה"ל איפשר תקשורת במלחמה וזה באמצעות אלפי קילומטר של סיבים אופטיים שפרשנו (פרויקט אבנט, א"ז): רשת האינטרנט הצה"לית - הצה"לנט - ומערכת ורד הרים (סלולרי צה"לי מוצפן, א"ז) ששירתו את המפקדים במלחמה. אלה מערכות שלפני כמה שנים לא חלמנו עליהן. זה לא טריוויאלי להעביר לעומק השטח קשר וגם תמונה ומפות וידיאו.
"מנגד, אחרי המלחמה הבנו שהתפקוד של מערכות התקשוב במלחמה היה על קצה גבול היכולת שלהן. היו במלחמה סיטואציות שיכלו להציב בפנינו אתגרים גדולים מאוד, למזלנו הן לא התממשו.
"גילנו גם שחיקה בידע המקצועי, מערכים שלמים שהתנוונו ונקודות חולשה נוספות. עכשיו אנחנו פועלים לפי התחקירים כדי לשקם את מה שצריך לשקם. לפני שנה, בעקבות המלחמה בנינו תוכנית רב שנתית לפיתוח יכולות, כדי שלמפקדים לא יהיו דילמות כאלה. נאפשר להם תקשורת רחבת פס היכן שהם נמצאים. המידע יבוא אל המפקד במקום שהוא יבוא אל המידע".
אנחנו בין הצבאות המובילים בעולם
איך תעשו את זה?
"זה באמת לא עניין של מה בכך, יש לנו כמה פרויקטים ואני גאה לומר שאנחנו בין הצבאות המובילים בעולם בתחום. למשל, אנחנו נהיה בין הצבאות הראשונים בעולם שמיישמים טכנולוגיית WiMax. כיום אנחנו עושים שימוש ב-WiMax נייח ובוחנים גם את הטכנולוגיה הניידת. אנחנו עוקבים אחר התפתחות הדור הרביעי של התקשורת ועל ה'קרב' בין טכנולוגיית ה-WiMax הניידת לבין ה-LTE (הדור הרביעי בתוואי ה-GSM, א"ז). רשת ה-WiMax שאנחנו בונים כעת עברה כבר כמה ניסויים ותהיה בכשירות מבצעית עד סוף השנה. הרשת תכסה שטח מקו הגבול של ישראל, קדימה ופנימה, לאורך עשרות קילומטרים, ובחשיבות הראשונה בגבול הצפון. ה-WiMax יאפשר למפקדה שתתפרס בשטח אויב לקבל תקשורת רחבת פס כמו במפקדה בתוך כמה דקות.
מנגד, אנחנו לא מתבססים רק על WiMax אלא בונים שכבות של פתרונות תקשורתיים יחד עם מערכת ורד הרים, מגוון מערכות שליטה ובקרה בפרויקט שמכונה ציד, יש גם פתרונות של תקשורת לווינית שאני לא יכול להרחיב עליה את הדיבור, ואסור לשכוח את מערכות הקשר הרגילות".
חברות אזרחיות שותפות בתהליך?
"בוודאי. יש דיון מתמיד בין הצבא והחברות האזרחיות. לפני 20 שנה חל מהפך כאשר החברות האזרחיות החלו להוביל את עולם הטכנולוגיה ולא הצבא. באופן מסורתי זה היה הפוך. האינטרנט הרי הומצא במו"פ של צבא ארה"ב וגם המכ"ם הומצא בצבא, ויש עוד דוגמאות. אני הייתי בצבא עוד כשכתבנו מערכות הפעלה משלנו. אבל כיום אי אפשר להתמודד עם מיקרוסופט, חברה שהשווי שוק שלה גדול מהתל"ג של ישראל.
"באופן ספציפי אפשר לומר שאת פרויקט ה-WiMax, שעלותו כ-100 מיליון שקל, עשתה עברונו תדיראן קשר כאינטגרטורית של הפרויקט, עם ציוד של איירספאן. את מערכות השליטה והבקרה (שו"ב) בפרויקט ציד עשתה עבורנו אלביט. זה פרויקט שמורכב מפיתוח מערכות שו"ב לרמה הטקטית, תחת השם משואה, ומערכות לדרג האסטרטגי, תחת השם טירת האגם. גם נס מעורבת בו. שווי הפרויקט נאמד בכמה מאות מיליוני שקלים".
התקשוב כמכפיל כוח
אפשר להגיד שהאגף מקבל תקציבי נאה.
"כנקודת מוצא אני לא מרוצה", אומר שפרן וצוחק. "ובאופן רציני, כ-4.5% מתקציב הביטחון מושקע בתקשוב. התפישה כיום היא ששווה להשקיע בתקשוב כי זה מכפיל כוח. כל שקל שמושקע בתקשוב נותן ערך מוסף מהגבוהים בצה"ל. לפי עבודה שנעשתה לפני כמה שנים, ההשקעות אצלנו חוזרות למשק האזרחי ביחס של יותר מפי עשרים.
"בכלל, אנחנו תורמים רבות לצמיחת המשק. ממר"ם הוא מבתי הספר הטובים בעולם למחשבים. אפשר לראות את זה גם בהרצליה פיתוח וגם בסיליקון ואלי. זהו אולי בית התוכנה הגדול בישראל. אנחנו מוציאים לשוק כמות גדולה של אנשים שעברו את הסטאז' הכי טוב שיש, זה יחס עלות תועלת בלתי רגיל. זו גם צרה עבורי כי תחום ההיי-טק, שחלקו הגדול הוא טלקומוניקציה, נהנה מפריחה והתפתחות פנטסטית, ואני צריך להתמודד על האנשים כשבחוץ מציעים סכומים גדולים מאוד. אני לא יכול להתחרות בשכר שמציעים בחוץ, למרות שגם בתחום הזה אנחנו לא מסכנים, אבל אני יכול לתת אחריות, שאין בחוץ, שהיקף העיסוק והעניין שלנו רחב וגדול יותר ממה שמציעים בחברות האזרחיות.
"למרבה המזל, גם מלים כמו ציונות עדיין משחקות תפקיד. אנחנו פועלים כל הזמן להרחיב את התחום האנושי וכעת אנחנו פועלים יחד עם חיל האוויר להכנסת חרדים לעולם התוכנה בצה"ל. המחזור הראשון של קורס המתכנתים החרדי מסתיים בימים אלה בבית ספר לתכנות של צה"ל. מלבד זאת נהדק את הקשר עם אוניברסיטת בן גוריון כחלק מפרויקט העלייה לנגב של צה"ל. עד 2012 נשלים את המעבר לבאר שבע, סמוך לאוניברסיטה יחד עם בסיסים נוספים. זה פרויקט בעדיפות לאומית, שעלותו למדינה היא כ-25 מיליארד שקל, ושיכלול גם מודל שירות משולב עם לימודים".
עוד בנושא - צה"ל נגד מיקרוסופט: "לא נשדרג לוויסטה" | צה"ל מקים בזק קטנה לעצמו | אילה חכים מפקדת ממר"ם: "החיילים שלי הם לוחמים עם מקלדת בין השיניים"
עשרת הגדולים
| שימושים: דף הבית | RSS | אודות האתר | פרסום באתר | תקנון האתר | ||
| TheMarker: העמוד הראשון | הייטק | שוק ההון | וול סטריט | בעולם | קריירה | פרסום ומדיה | צרכנות | נדל"ן | משפט | רכב | המדריך למשקיע | ||
| Cafe: ראשי | העמוד שלי | אנשים | קהילות | בלוגים | תמונות | וידאו | קהילת תמיכה | ||
| עכבר העיר: עכבר העיר | סרטים | קולנוע | מסעדות | מתכונים | הופעות | פעילויות ילדים | הצגות | לילה | מסיבות | עכבר העיר: סרטים, לילה, מסעדות | ||
| לוח העיר: דרושים | דרושים הייטק | נדל"ן | פרוייקטים חדשים | רכב | בעלי מקצוע | קח תן | ||
האתר פותח ע"י![]() |