fמדי שבוע אנחנו שומעים על גיוס חדש של חברת ווב 2.0 כלשהי, לרוב בהיקף של מאות אלפי דולרים. רבות מהחברות אפילו לא מגיעות לתקשורת ונותרות "מתחת לרדאר", לפחות עד שהן משלימות את המוצר ונכנסות לשלב הבטא. ככל שמתרבים המיזמים, כך נכנס גם יותר כסף לזירת ההשקעות. האנג'לים של ימי דוט.קום - הקבלנים, עורכי דין ורואי חשבון - יצאו מהמשחק, ואת מקומם תפסו אנג'לים מסוג חדש. אלו בדרך כלל משקיעים פרטיים שמבינים היטב את כללי המשחק וכיצד לקדם חברות. רובם, למעשה, היו בעצמם יזמים. בעבר הם נלחמו כדי לגייס כסף לסטארט-אפים שייסדו, אך כעת הם מצידו השני של המתרס - משקיעים ומלווים יזמים צעירים.

מצד שני, במיוחד כשמדובר בחברות ווב 2.0 שלא זקוקות למימון מאסיווי בשלב הסיד, גם קרנות ההון-סיכון מוכנות שוב לקחת את הסיכון ולהשקיע במיזמי ווב. אז יזמים יש, וגם כסף. התוצאה היא ריבוי של סטארט-אפים אינטרנטיים שמוקמים לאחרונה. סקר של חברת המחקר IVC-Online מצא כי חברות הפועלות בתחום גייסו 71 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2007, פי עשרה מהסכום שגויס ברבעון השלישי ב-2006.

הקרנות נוהגות כעדר

אז אם אתם יזמים ומעוניינים לגייס כסף לסטארט-אפ שעליו אתם חולמים, למי כדאי לגשת - לאנג'לים או למשקיעי הון-סיכון? זו אחת הסוגיות שעלו בדיון בין כ-240 יזמים השייכים לקבוצת TIIC - IsraelNetSphere. הקבוצה השתתפה בפאנל שאירגן הבלוג the.co.ils, שקיבץ כמה אנג'לים ישראלים בכירים. לברוך הלפרט, היזם של אתר E-TRADE וכיום אנג'ל פעיל, יש משנה סדורה בנוגע לשאלה ממי לגייס כסף. "אם אני מתייחס לחברות אינטרנט, אז קרנות הון-סיכון לא יודעות להשקיע בסוג כזה של חברות. ליוויתי את חברת Fixya ולא היתה קרן הון-סיכון אחת שלא היינו אצלה. אף אחת לא השקיעה. לקרנות ההון-סיכון הישראליות יש רגליים קרות. רק כשבאה קרן מייפלד האמריקאית ואמרה שזה 'כשר', הסתדרו כל הקרנות הישראליות בשורה וביקשו להשקיע. לדעתי, חברות אינטרנט לא צריכות כסף רב. אנג'לים זה פתרון מוצלח יותר לשלב הראשוני של החברה".

מנגד, עודד פדרבוש, אנג'ל שהשקיע ב-Fixya ,Traffilog ,TriPlay ו-Incredimail, סבור שהכנסת קרן הון-סיכון למיזם אינטרנט היא כמעט תמיד הכרחית. "נדירים הם מיזמי האינטרנט שהצליחו להגיע למשהו גדול בלי גב של קרן הון-סיכון", הוא אומר. "הקרנות אמנם נוהגות כעדר, אך לאחר שהראשונה קופצת למים, קל יותר לגייס. מעבר לכך, צריך לתת לקרנות כבוד בשל החוסן הכלכלי שהן מעניקות והערך המוסף של הקשרים שהן מספקות. צריך לזכור שלהקים חברת אינטרנט בארה"ב זה דבר יקר. עם כל הכבוד לאנג'לים, הכסף שאנחנו משקיעים אינו בור ללא תחתית. אנחנו בסך הכל נכנסים לשלבים מוקדמים כדי להתניע את העסק. לאחר מכן, אי אפשר להתקיים ללא קרן הון-סיכון".

אחת השאלות שיזמים שואלים את עצמם בבואם לגייס כסף היא איך להגיע לאנג'ל הנכון. כל האנג'לים שהשתתפו בפאנל טענו כי אין דרך מסודרת להגיע לאנג'ל המתאים. "זו אחת המשימות שלכם כיזמים להגיע לאנג'ל ולשכנע אותו בחזון שלכם", ציין ירון אדלר, המייסד של חברת אינקרדימייל ואנג'ל המשקיע בחברות אינטרנט. ד"ר יעקב אוקלסון, שותף בקבוצת האנג'לים eXeed, סבור שלאנג'לים אין רתיעה מיזמים ללא ניסיון. "אנחנו מאמינים שאפשר להשקיע בכל יזם ולתת לו גב אם הרעיון הוא טוב. המודל של קרנות הון-סיכון מקשה עליהם לעבוד באופן צמוד לחברות. אצלנו זה אחרת".

גם יאיר גולדפינגר, מיזמי ICQ אשר יוזם ומשקיע בחברות רבות (הבולטות הן דוטומי וג'אג'ה), סבור שיזמים המנסים לגייס כסף בפעם הראשונה אינם מופלים לרעה. "אני נהנה מיחסי תן וקח עם היזמים", הוא אומר. "חשוב לי שהיזמים שיגיעו אלי לא יהיה 'יסמנים', אלא כאלה שידעו לעמוד על הרעיונות שלהם, אבל גם להקשיב. מעניין אותי שייווצר דיאלוג פורה".

דרושה חוצפה ישראלית

המשתתפים בדיון התייחסו לטעויות שמבצעים יזמים, טעויות שגורמות לאנג'לים להירתע מלהשקיע בהם. פדרבוש ציין כי מפריעה לו במיוחד שחצנות של יזמים. "הרבה יותר קל לי להגיד מה אני כן מחפש ביזם. אני מחפש מישהו עם יצר להרוג. עם רעב. מבחינתי היזם האולטימטיווי הוא רוטוויילר. כזה שאם הוא צריך להתקשר למנכ"ל וודאפון ב-12 בלילה, הוא יתקשר. זו סוג של חוצפה ישראלית, אבל זה מה שעובד בסופו של יום. אני מחפש אחד שלא נשבר ולא מתייאש. שיסביר לי בדיוק כיצד הוא מתכוון להגיע לנקודה עליה הוא התחייב. אני לא אוהב לשמוע יזם שאומר לי, 'עזוב איך אני מגיע לנקודה שהתחייבנו, בדרך כבר גוגל יקנו אותי'. זה פשוט לא עובד", הוא אומר.

האנג'לים התייחסו גם לשאלה האם ישקיעו ביזם שאינו בעל רקע טכנולוגי. "בשלב ראשון אנסה למצוא לו טכנולוג שיסייע לו", אמר פדרבוש. "כשמגיע מישהו עם רעיון מצוין ואין מי שיכול לסייע לו מבחינה טכנולוגית, אני אומר ליזם ללכת למצוא אחד. אנסה לעזור לו, אבל זו אחריות שלו".

גם גולדפינגר ציין כי הוא נוהג להשקיע בחברות שבהם אחד היזמים בקיא בטכנולוגיה והשני פעיל יותר בתחום העסקי. "היתה רק חברה אחת שהשקעתי בה על אף שלא היה לה יזם טכנולוגי", הוא אומר. "אבל מהר מאוד צירפתי להם מישהו מתאים".

שאלה נוספת שהעלת היתה כיצד נקבע השווי בגיוס הראשון. הלפרט ציין כי הסכום תלוי בשוק. "יש תקופות שהשווי הניתן בשוק הוא נמוך יחסית. הכלל הוא שאם מדובר ביזם שזה המיזם הראשון שלו ויש לו רק רעיון או מצגת, גיוס של 100 אלף דולר יתבצע לפי שווי של מיליון דולר", כלומר, הגיוס הראשוני הוא 10% משווי החברה. "אבל זה תלוי ביזם, ברקע ובניסיון שהוא מביא אתו לסטארט-אפ", אמר הלפרט.

השקיע בג'אג'ה בגלל אמא

לפי מה בוחרים אנג'לים במי להשקיע? יאיר גולדפינגר, אחד האנג'לים הבולטים בישראל, סיפר אנקדוטה משעשעת בעניין זה. מסתבר שאת ההחלטה להשקיע בחברת הסטארט-אפ ג'אג'ה (שמאפשרת ביצוע שיחות טלפון מוזלות באינטרנט באמצעות מכשיר טלפון רגיל, ללא צורך בתוכנות ובאוזניות; ג"ג) הוא קיבל בגלל אמא שלו. גולדפינגר ציין כי הוא החליט להשקיע בג'אג'ה ביום שבו נתן לאמא שלו להתנסות בטכנולוגיה של החברה. "היא לא מבינה בטכנולוגיה, אבל הצליחה לבצע שיחת טלפון", הוא מספר. "כשראיתי שהיא מצליחה - החלטתי להשקיע. כי אם אמא שלי, שלא יודעת להוריד תוכנת סקייפ, מצליחה להשתמש במוצר - כנראה שיש לג'אג'ה שוק".

גולדפינגר סיפר את הסיפור כדי להמחיש ליזמים כי למרות שלעתים קיימים מיזמים אחרים הפועלים באותו תחום, התחרות כשלעצמה אינה חסם להשקעה בחברה. זו גם הסיבה שגולדפינגר החליט להשקיע בג'אג'ה, למרות התחרות הקשה שמציבה סקייפ, הפועלת אף היא בשוק הטלפוניה האינטרנטית.